המדריך המקיף לבדיקות טכניות של רכבים בישראל: מהווה ועד עתיד עם בינה מלאכותית (AI)

בעידן שבו הרכב הפך מזמן ליותר מסתם כלי תחבורה – הוא סמל לעצמאות, כלי עבודה חיוני, ולעיתים קרובות גם אחת ההשקעות המשמעותיות ביותר של משק בית ישראלי – החשיבות של שמירה על תקינותו ובטיחותו היא קריטית. בדיקות טכניות תקופתיות ויסודיות אינן בגדר המלצה, אלא צורך חיוני המבטיח לא רק את בטיחות הנוסעים ושאר משתמשי הדרך, אלא גם את אמינות הרכב, שמירה על ערכו, ואף חיסכון כספי בטווח הארוך על ידי מניעת תקלות יקרות. בישראל, עם הכבישים העמוסים, האקלים המאתגר והשוק הפעיל של רכבים מיד שנייה, לבדיקות אלו יש משנה תוקף. המדריך הבא באדיבות CarGuru.

מדריך זה נועד להעמיק את הבנתכם בכל הקשור לבדיקות טכניות לרכב בישראל – החל מה"טסט השנתי" המוכר, דרך "בדיקה לפני קנייה" חיונית, ועד לבדיקות התחזוקה השוטפות. אך מעבר לכך, נצא למסע אל העתיד הקרוב והמרתק, ונבחן כיצד בינה מלאכותית (AI) מתחילה לחולל מהפכה בתחום זה, ומבטיחה להפוך את הבדיקות ליעילות, מדויקות ואף חכמות יותר.

I. יסודות הבדיקה: מה כוללת בדיקה טכנית מקיפה לרכב?

לפני שנצלול לסוגי הבדיקות השונים ולתפקידה של ה-AI, חשוב להבין מהן המערכות והרכיבים המרכזיים הנבחנים בכל בדיקה טכנית יסודית. המטרה העיקרית של כל בדיקה היא לזהות ליקויים קיימים או פוטנציאליים, להעריך את מצבו הכללי של הרכב, ולהבטיח את כשירותו הבטיחותית והתפעולית.

אזורי המפתח הנבדקים כוללים לרוב:

1. מערכת ההנעה (מנוע ותיבת הילוכים):
   • בדיקת נזילות שמן, נוזל קירור או נוזלי הילוכים.
   • הערכת מצב הרצועות, הצינורות והחיבורים.
   • בדיקת תפקוד המנוע (התנעה, סל"ד יציב, רעשים חריגים, עשן מהאגזוז).
   • תפקוד תיבת ההילוכים (העברת הילוכים חלקה, רעשים, נזילות).
   • מצב מצנן (רדיאטור) ומערכת הקירור.
2. מערכת הבלימה:
   • בדיקת עובי רפידות ודיסקיות הבלמים.
   • מצב צנרת הבלמים ונזילות נוזל בלמים.
   • תפקוד תקין של בלם היד.
   • תגובת דוושת הבלם ובדיקת יעילות הבלימה (לעיתים במכשור ייעודי).
3. מערכת ההיגוי והמתלים:
   • בדיקת חופשים במערכת ההיגוי.
   • מצב תקין של מוטות ההיגוי והתפוחים.
   • בדיקת בולמי זעזועים וקפיצים (נזילות, שחיקה, תפקוד).
   • זוויות היגוי (כיוון פרונט) – לעיתים כחלק מבדיקה מורחבת.
4. מערכות חשמל ואלקטרוניקה:
   • מצב המצבר ויכולת ההתנעה.
   • תקינות מערכת הטעינה (אלטרנטור).
   • תפקוד כל מערכות התאורה (פנסים ראשיים, איתותים, אורות בלם, תאורת פנים ולוח מחוונים).
   • תקינות הצופר, המגבים ומערכת שטיפת השמשות.
   • בדיקת מערכות אלקטרוניות מתקדמות (בקרת יציבות, ABS, חיישנים שונים) באמצעות סורק תקלות.
5. צמיגים וגלגלים:
   • בדיקת לחץ אוויר תקין.
   • עומק החריצים (שחיקה) ובדיקת תאריך ייצור הצמיג.
   • בדיקת פגמים בצמיג (חתכים, יובש, בליטות).
   • מצב הגלגלים (חישוקים/ג'נטים) – עיקומים או סדקים.
6. שלדה ומרכב (בודי):
   • בדיקת סימני קורוזיה (חלודה), במיוחד בתחתית הרכב ובאזורים מועדים (רלוונטי מאוד לרכבים באזורי החוף של ישראל).
   • איתור סימני תאונות קודמות (פגיעות שלדה, תיקוני פחחות וצבע לא איכותיים, מרווחים לא אחידים בין חלקי המרכב).
   • תקינות הדלתות, מכסה המנוע ותא המטען (פתיחה, סגירה, אטימה).
   • מצב השמשות והמראות.
7. מערכת הפליטה ובקרת זיהום אוויר:
   • בדיקת תקינות צינור הפליטה (אגזוז) והממיר הקטליטי.
   • בדיקת רמות פליטת מזהמים (חלק מרכזי ב"טסט השנתי").
8. אבזור בטיחות פנימי:
   • תקינות חגורות הבטיחות.
   • בדיקת נוריות חיווי לכריות אוויר.
   • תקינות מנגנוני כוונון המושבים.
9. פנים הרכב ומערכות נוחות:
   • תפקוד מערכת המיזוג (קירור וחימום – קריטי באקלים הישראלי).
   • מצב ריפודי המושבים והדיפונים הפנימיים.
   • תקינות מערכת השמע (אם רלוונטי).

II. סוגי בדיקות טכניות לרכב הנהוגות בישראל

ישנם מספר סוגים עיקריים של בדיקות טכניות לרכב, כל אחת עם מטרה והיקף שונים:

א. מבחן הרישוי השנתי ("טסט שנתי"): זהו מבחן חובה על פי חוק במדינת ישראל, הנערך ב"מכון רישוי מורשה" מטעם משרד התחבורה. מטרתו העיקרית היא לוודא את כשירותו הבטיחותית המינימלית של הרכב ואת עמידתו בתקני זיהום אוויר.

• מה נבדק? בעיקר מערכות קריטיות לבטיחות כמו בלמים, היגוי, תאורה, צמיגים, וכן מערכת הפליטה ורמת פליטת המזהמים. נבדקים גם מסמכי הרכב (רישיון רכב, ביטוח חובה).
• מגבלות ה"טסט": חשוב להבין שה"טסט השנתי" אינו מהווה בדיקה מכנית מקיפה. הוא אינו בודק את מצב המנוע לעומק, את תיבת ההילוכים, או את כלל המערכות האלקטרוניות. רכב שעובר "טסט" אינו בהכרח רכב במצב מכני מושלם או נטול תקלות פוטנציאליות.

ב. בדיקה לפני קנייה ("בדיקה במכון מורשה"): זוהי בדיקה קריטית ומומלצת ביותר בעת רכישת רכב מיד שנייה בשוק הישראלי הפעיל. היא מקיפה משמעותית מה"טסט השנתי" ונועדה לתת לקונה הפוטנציאלי תמונה מלאה ככל האפשר על מצבו האמיתי של הרכב.

• מה נבדק? בדיקה זו אמורה לכלול את כל המרכיבים שצוינו בסעיף I, כולל בדיקת מחשב מקיפה (סריקת תקלות), בדיקת לחץ (קומפרסיה) במנוע (לעיתים), בדיקת שלדה לאיתור פגיעות ותיקונים, ובדיקת עובי צבע לאיתור תיקוני פחחות.
• חשיבות הבחירה במכון אמין: יש לבחור "מכון בדיקה מורשה" בעל מוניטין טוב, או "מוסך מומחה" (מוסך המתמחה בסוג הרכב הספציפי) שאתם סומכים עליו. מומלץ שהבודק יהיה אובייקטיבי ולא קשור למוכר.
• פירוש התוצאות: דוח הבדיקה מפרט את הליקויים שנמצאו, ולעיתים כולל הערכת עלות תיקון. מידע זה חיוני לקבלת החלטה מושכלת לגבי הרכישה, ואף יכול לשמש כבסיס למשא ומתן על מחיר הרכב.

ג. בדיקות תחזוקה שוטפות (על ידי הבעלים או ב"מוסך"): אלו בדיקות פשוטות יחסית שכל בעל רכב יכול (וצריך) לבצע באופן קבוע, ובדיקות מקיפות יותר המבוצעות ב"מוסך" במסגרת הטיפולים התקופתיים המומלצים על ידי יצרן הרכב.

• בדיקות עצמיות: בדיקת מפלס שמן מנוע, נוזל קירור, נוזל בלמים, לחץ אוויר בצמיגים, תקינות אורות ומגבים.
• בדיקות במוסך (במסגרת "טיפול"): החלפת שמנים ומסננים, בדיקת רצועות, בדיקת בלמים, בדיקת מתלים, ובדיקות נוספות בהתאם להוראות היצרן ולקילומטראז' של הרכב. שמירה על שגרת טיפולים היא המפתח לאמינות הרכב ולמניעת תקלות יקרות.

ד. בדיקות לאחר תאונה: לאחר תאונה, גם אם נראית קלה, חשוב לבצע בדיקה יסודית לוודא שלא נגרם נזק סמוי לשלדה או למערכות בטיחות קריטיות. בדיקה זו צריכה להתבצע על ידי שמאי רכב ו/או מוסך פחחות מוסמך.

III. המגע האנושי: תפקידו של המכונאי/הבודק המנוסה בישראל

למרות ההתקדמות הטכנולוגית, לניסיון ולחושים של מכונאי או בודק רכב מיומן אין כיום תחליף ממשי.

• קלט חושי: מכונאי טוב משתמש בכל חושיו – הוא מאזין לרעשים חריגים מהמנוע או מהמתלים, מריח דליפות או שריפה, ממשש רכיבים כדי לחוש ברעידות או בחופשים, ומבחין בשינויים ויזואליים קטנים שעשויים להצביע על בעיה.
• אינטואיציה וניסיון: ניסיון של שנים עם דגמי רכב ספציפיים, ובפרט אלו הפופולריים בישראל (כמו יונדאי, קיה, טויוטה, מאזדה, וכן רכבי יוקרה אירופאים), מאפשר למכונאי לזהות תקלות נפוצות או בעיות אופייניות לדגם מסוים, לעיתים עוד לפני שהן מופיעות במלוא חומרתן.
• הבנת ההקשר הישראלי: מכונאי ישראלי מנוסה מכיר את השפעות האקלים המקומי (חום, לחות, אבק, מליחות באזורי החוף) על רכיבי הרכב, ויודע לאילו נקודות תורפה יש לשים לב.
• פרשנות נתונים: גם כאשר משתמשים בכלי אבחון ממוחשבים, היכולת של המכונאי לפרש את קודי התקלות בהקשר הרחב של מצב הרכב היא קריטית.
• חשיבות האמון והתקשורת: בניית יחסי אמון עם "מוסכניק" קבוע או עם מכון בדיקה אמין היא חשובה מאין כמותה. תקשורת פתוחה מאפשרת לבעל הרכב להבין את מצב רכבו ולקבל החלטות מושכלות לגבי תיקונים ותחזוקה.

עם זאת, גם לבדיקה אנושית יש מגבלות: היא עלולה להיות סובייקטיבית, תלויה ברמת המיומנות והערנות של הבודק, חשופה לטעויות אנוש, ולעיתים מוגבלת בזמן או בהיקף הכלים העומדים לרשות הבודק.

IV. המהפכה הדיגיטלית: כיצד טכנולוגיה מסייעת כיום בבדיקות רכב

עולם הרכב אימץ מזמן טכנולוגיות דיגיטליות המסייעות באבחון ובבדיקה:

• מערכת אבחון מובנית (OBD-II – On-Board Diagnostics): מערכת סטנדרטית ברוב הרכבים המודרניים, המנטרת את פעולת המנוע ומערכות נוספות. כאשר המערכת מזהה תקלה, היא רושמת קוד תקלה ייחודי (DTC – Diagnostic Trouble Code) ומדליקה נורת אזהרה בלוח המחוונים (לרוב "בדוק מנוע").
• כלי אבחון וסורקים ממוחשבים: "מוסכים" ו"מכוני בדיקה" משתמשים בסורקים מתקדמים המתחברים למחשב הרכב וקוראים את קודי התקלות, נתונים בזמן אמת מחיישנים שונים, ואף מאפשרים ביצוע בדיקות יזומות למערכות מסוימות.
• כלי מדידה דיגיטליים: מכשירים למדידת זוויות היגוי (כיוון פרונט), חיישנים למדידת עובי רפידות בלמים, מדי עומק חריצים דיגיטליים לצמיגים, ועוד.
• מאגרי מידע מקוונים והיסטוריית רכב: מאגרים המרכזים מידע על היסטוריית טיפולים, תאונות (במקרים מסוימים), וקריאות לתיקון (ריקולים) של היצרן. בישראל, הגישה למידע מקיף על היסטוריית רכב פרטי עדיין מוגבלת יחסית למדינות כמו ארה"ב, אך המגמה היא לשיפור השקיפות.

טכנולוגיות אלו שיפרו משמעותית את יכולת האבחון, אך הן עדיין מספקות בעיקר מידע על תקלות קיימות או על חריגות מפרמטרים מוגדרים מראש. כאן נכנסת הבינה המלאכותית לתמונה, עם הבטחה לקפיצת מדרגה משמעותית.

V. עידן חדש בפתח: כיצד בינה מלאכותית (AI) יכולה לסייע בבדיקות טכניות לרכב?

בינה מלאכותית (AI), ובפרט תחומי משנה כמו למידת מכונה (Machine Learning), ראייה ממוחשבת (Computer Vision) ועיבוד שפה טבעית (NLP), מציעה פוטנציאל אדיר לשדרוג תהליכי הבדיקה הטכנית של רכבים. ה-AI אינה מסתפקת בזיהוי תקלות קיימות; היא שואפת לחזות אותן, לנתח דפוסים מורכבים, ולהציע תובנות שהיו עד כה מעבר להישג ידם של כלים קונבנציונליים או אפילו של מומחים אנושיים.

יישומים פוטנציאליים (וחלקם כבר קיימים במעבדות או בשימוש מוגבל) של AI בבדיקות רכב:

1. אבחון וחיזוי תקלות (דיאגנוסטיקה ופרוגנוסטיקה) מתקדמים:
   • ניתוח חכם של נתוני חיישנים: רכבים מודרניים מצוידים במאות חיישנים המנטרים כל היבט בפעולתם. AI יכולה לנתח את זרם הנתונים העצום הזה בזמן אמת, לזהות סטיות עדינות מהנורמה שאינן בהכרח מפעילות קוד תקלה סטנדרטי, ולחזות כשלים צפויים במנוע, בתיבת ההילוכים, במערכת הבלימה או במערכות אחרות – לפני שהם מתרחשים. לדוגמה, AI עשויה לזהות דפוס רעידות קל או שינוי בטמפרטורת הפעולה המצביע על בלאי מוקדם של רכיב קריטי.
   • פרשנות מתוחכמת של קודי תקלות: AI יכולה להצליב קודי תקלות ממערכת ה-OBD-II עם נתונים היסטוריים ממאגר עצום של רכבים דומים, ולהציע אבחנה מדויקת יותר לגבי מקור התקלה והתיקון הנדרש, תוך התחשבות בגורמים כמו גיל הרכב, קילומטראז', ותנאי השימוש האופייניים בישראל.
2. זיהוי פגמים חיצוניים ופנימיים באמצעות ראייה ממוחשבת:
   • בדיקת מרכב וצבע: מערכות AI המצוידות במצלמות ברזולוציה גבוהה יכולות לסרוק את הרכב ולזהות שריטות, מעיכות, פגמי צבע, סימני חלדה, או אי-אחידות בגוון המעידה על תיקוני פחחות קודמים – לעיתים ברמת דיוק העולה על זו של עין אנושית.
   • בדיקת צמיגים: AI יכולה לנתח תמונות של צמיגים ולזהות דפוסי שחיקה לא אחידים, סדקים, יובש, או נזקים בדופן הצמיג.
   • בדיקת תחתית הרכב: רובוטים קטנים המצוידים במצלמות וב-AI יכולים לזחול מתחת לרכב ולסרוק את השלדה, מערכת הפליטה והמתלים לאיתור נזקים, נזילות או חלודה.
   • (בעתיד) בדיקת פנים הרכב: AI תוכל לזהות בלאי בריפודים, שחיקה של כפתורים, או פגמים בדיפונים הפנימיים.
3. ניתוח קולות (Sound Analysis):
   • מיקרופונים רגישים המשולבים עם AI יכולים "להאזין" לפעולת המנוע, תיבת ההילוכים, המיסבים או רכיבים אחרים, ולזהות צלילים חריגים (חריקות, נקישות, שריקות) המעידים על בעיה ספציפית. המערכת לומדת להבחין בין רעשי רקע תקינים לבין צלילים המצביעים על כשל מתקרב.
4. תחנות בדיקה אוטומטיות וחכמות:
   • בעתיד, ייתכן שנראה תחנות בדיקה (אולי אפילו "מכוני טסט") שבהן חלק גדול מהבדיקה יבוצע על ידי מערכות רובוטיות מונחות AI, שיסרקו את הרכב במהירות וביעילות ויפיקו דוח מפורט.
5. צבירת נתונים וזיהוי דפוסים בקנה מידה גדול:
   • AI יכולה לנתח נתוני בדיקות ותקלות מאלפי ואף מיליוני רכבים דומים (תוך שמירה על פרטיות), ולזהות דפוסי כשל נפוצים בדגמים ספציפיים או בסדרות ייצור מסוימות. מידע זה יכול להיות חיוני ליצרנים (לצורך קריאות לתיקון – ריקולים), למוסכים (לצורך אבחון מהיר יותר), ואף לצרכנים (לצורך מודעות לנקודות תורפה פוטנציאליות ברכבם).
6. שיפור בדיקות לפני קנייה:
   • כלי AI יוכלו לספק דוחות אובייקטיביים ומקיפים יותר בבדיקות לפני קנייה, תוך התבססות על סריקות ויזואליות, ניתוח נתוני חיישנים, והצלבת מידע עם מאגרים היסטוריים.

VI. יתרונות השימוש ב-AI בבדיקות טכניות לרכב

השילוב של AI בתהליכי הבדיקה מציע מגוון רחב של יתרונות פוטנציאליים:

• דיוק ואובייקטיביות משופרים: AI אינה "מתעייפת", אינה מושפעת ממצב רוח, ויכולה לבצע מדידות וזיהוי פגמים בצורה עקבית ומדויקת יותר, תוך הפחתת טעויות אנוש וסובייקטיביות.
• יעילות ומהירות מוגברות: מערכות AI יכולות לבצע חלק מהבדיקות במהירות רבה יותר מאשר בודק אנושי, מה שעשוי לקצר את משך הבדיקה ולהוזיל עלויות בטווח הארוך.
• יכולות חיזוי מתקדמות: היכולת לחזות תקלות לפני התרחשותן מאפשרת לעבור מתחזוקה ריאקטיבית (תיקון לאחר שהתקלה אירעה) לתחזוקה פרואקטיבית (מניעה או תיקון מתוכנן מראש), מה שחוסך כסף, מונע השבתות לא צפויות של הרכב, ומגביר את הבטיחות.
• בטיחות משופרת: זיהוי מוקדם של ליקויי בטיחות פוטנציאליים יכול למנוע תאונות.
• תובנות מבוססות נתונים: ניתוח מגמות ודפוסים בקנה מידה גדול יכול להוביל לשיפורים בתכנון הרכב, בתהליכי הייצור, ובהמלצות התחזוקה.
• "דמוקרטיזציה" של המומחיות (במידה מסוימת): כלי AI פשוטים יותר יוכלו בעתיד לאפשר גם לטכנאים פחות מנוסים, ואולי אף לבעלי רכבים עצמם, לבצע אבחונים ראשוניים ברמה גבוהה יותר.

VII. אתגרים ומגבלות של AI בבדיקות רכב

לצד ההבטחה הגדולה, חשוב להכיר גם באתגרים ובמגבלות של שילוב AI בתחום:

• תלות בנתונים וחשש להטיות (Bias): מודלים של AI דורשים כמויות עצומות של נתונים איכותיים לצורך "אימון". אם הנתונים מוטים (למשל, אינם מייצגים מספיק סוגי רכבים, תנאי דרך, או דפוסי שימוש), המערכת עלולה להפיק תוצאות שגויות או מוטות.
• מורכבות ועלות הטמעה: פיתוח והטמעה של מערכות AI מתקדמות דורשים השקעה כספית וטכנולוגית ניכרת, מה שעשוי לעכב את אימוצן הנרחב, במיוחד במוסכים קטנים או במכוני בדיקה ותיקים בישראל.
• התמודדות עם הבלתי צפוי: AI מצטיינת בזיהוי דפוסים שהיא "אומנה" עליהם, אך עשויה להתקשות בזיהוי תקלות נדירות, ייחודיות, או כאלה שנגרמו מנסיבות בלתי צפויות, שאותן מומחה אנושי מנוסה עשוי לזהות באמצעות אינטואיציה או חשיבה "מחוץ לקופסה".
• הצורך בפיקוח ופרשנות אנושיים: גם המערכות המתקדמות ביותר עדיין יצטרכו פיקוח אנושי. AI יכולה להיות כלי אבחון רב עוצמה, אך ההחלטה הסופית לגבי התיקון הנדרש, והביצוע המיומן שלו, יישארו כנראה בידי טכנאים אנושיים.
• סוגיות אבטחת מידע ופרטיות: איסוף וניתוח של כמויות גדולות של נתונים מרכבים מעורר שאלות לגבי אבטחת המידע והגנה על פרטיות בעלי הרכב.
• התאמה רגולטורית בישראל: כיצד יותאמו התקנים הישראליים ("תקן ישראלי") ותהליכי הרישוי השנתי ב"מכוני הרישוי" לשילוב טכנולוגיות AI? זהו תהליך שייקח זמן.
• הכשרת כוח אדם: יהיה צורך להכשיר טכנאים ומאבחנים לעבוד עם כלי AI מתקדמים ולהבין את מגבלותיהם.

VIII. עתיד בדיקות הרכב בישראל: לקראת מודל היברידי

התרחיש הסביר ביותר לעתיד הקרוב והבינוני בישראל אינו החלפה מלאה של המומחה האנושי על ידי AI, אלא מודל היברידי המשלב את היתרונות של שני העולמות. הבינה המלאכותית תשמש ככלי עזר רב עוצמה, שיסייע לטכנאים ולבודקים האנושיים וישפר את יכולותיהם:

• AI תוכל לבצע בדיקות שגרתיות וזיהוי דפוסים במהירות וביעילות, לפנות את זמנם של המומחים האנושיים להתמקדות בבעיות מורכבות יותר.
• מערכות AI יספקו לטכנאים תובנות מבוססות נתונים, יציעו אבחנות אפשריות, ויסייעו באיתור תקלות סמויות.
• המומחה האנושי יישאר קריטי לצורך אימות הממצאים, קבלת החלטות במצבים מורכבים או לא חד-משמעיים, ביצוע תיקונים עדינים, והכי חשוב – התקשורת עם הלקוח, הסברת הממצאים ובניית יחסי אמון.

אנו עשויים לראות שילוב הולך וגובר של כלי AI ב"מכוני הבדיקה לפני קנייה" וב"מוסכים המורשים" בישראל, מה שיוביל לדוחות מפורטים ואובייקטיביים יותר. ייתכן שגם תהליך ה"טסט השנתי" יעבור התאמות כדי לשלב טכנולוגיות אלו, מה שעשוי לשפר את רמת הבטיחות הכללית בכבישים.

IX. מסקנות: נהיגה לעבר עתיד רכב בטוח וחכם יותר בישראל, בסיוע AI

בדיקות טכניות לרכב הן, וימשיכו להיות, נדבך חיוני בשמירה על בטיחותנו, על אמינות רכבינו ועל ערכם. בעוד שהמומחיות והניסיון האנושי יישארו ליבת התהליך, הבינה המלאכותית פותחת בפנינו אפשרויות חדשות ומרתקות. היכולת שלה לנתח כמויות עצומות של נתונים, לזהות דפוסים עדינים, לחזות תקלות, ולבצע בדיקות בדיוק וביעילות חסרי תקדים, מבטיחה לחולל מהפכה של ממש בתחום.

עבור הנהג הישראלי, המשמעות היא פוטנציאל לרכבים אמינים יותר, פחות תקלות לא צפויות, עלויות תחזוקה נמוכות יותר בטווח הארוך, ובסופו של דבר – כבישים בטוחים יותר לכולם. המסע לעבר שילוב מלא של AI בבדיקות הרכב עודנו בראשיתו, וישנם אתגרים טכנולוגיים, רגולטוריים וכלכליים שיש להתגבר עליהם. אך הכיוון ברור, והעתיד, כך נראה, יהיה סינרגיה מרתקת בין האינטליגנציה האנושית לזו המלאכותית, שתיסענה אותנו יחד לעבר אופק חדש של מצוינות בתחום הרכב.